מחקרים שנעשו לפי אמות מידה מדעיות מחמירות, חלקם באוניברסיטאות ובתי חולים בעלי שם בארץ ובעולם. מחקרים שהתוצאות שלהם מפריחות את “אגדת הפלסבו” שמתנגדיה ניסו לייחס לה. ההומאופתיה מאז ומעולם משכה אש, מאחר שתפיסותיה מתריסות ומערערות את הסדר הקיים. בניגוד לתרופות הפועלות לדיכוי תסמיני המחלה, הטיפול ההומאופתי מרפא את האדם כולו וזאת על ידי חיזוק כוחות הריפוי הטבעיים שלו, ובהתאמה תסמיני המחלה פוחתים ונעלמים.
מניסיוני – ניתן לשלב בין שתי הגישות בהצלחה, לטובת המטופלים.

* פירוט מחקרים קיים באתר האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית.

* חשוב לציין – במחקרים הבאים ניתנה תרופה הומאופתית אחת באופן גורף (בדומה לרפואה המערבית), ולא מתוך התאמה אינדיבידואלית ומדויקת למטופל (כפי שמתבצע בטיפול הומאופתי) ומכאן שיעורי הריפוי המובהקים אך יחסית נמוכים. בטיפול המותאם באופן אישי למטופל – שיעורי הריפוי גבוהים בהרבה. 

מחקר – השפעת תכשיר הומאופתי על חולים בקדחת השחת. 
Reilly et al. (1989), Is homeopathy a placebo response? Controlled trial of homeopathic potency with pollen in hayfever as model.

ההיפותזה לפיה הרכבים הומאופתיים הם אינבו (תרופת פלסבו) נבדקה בניסוי אקראי, מבוקר וכפול סמיות. מודל המחקר בחן את השפעתו של תכשיר הומאופתי שהוכן מפולן (של ח"פ) על 144 חולים הסובלים מקדחת השחת.
תוצאות: חיוביות. קבוצת הטיפול הראתה הפחתה משמעותית, מבחינה סטטיסטית, בניקוד שנתן הרופא המטפל ובניקוד העצמי לחומרת הבעיה. כמו כן ירדה לחצי צריכת ההיסטמין. במחקר לא נמצאה עדות התומכת ברעיון שפעולת אינבו לבדה יכולה להסביר את התגובה הקלינית להכנות ההומאופתיות.

מחקר חוזר (ומוצלח) – השפעת תרופה הומאופתית על אנשים הסובלים מאלרגיה. 
Reilly et al. (1994), Is evidence for homoeopathy reproducible?

המחקר בחן האם אפשר לחזור על תוצאות מחקרים הומאופתיים שנעשו בשני ניסויים קודמים, אשר הראו כי השפעת ההומאופתיה שונה מאפקט אינבו. מודל המחקר היה שוב אימונוטרפיה. 28 איש הסובלים מאסטמה אלרגית, רובם אלרגיים לקרדית הבית, נבחרו אקראית וקיבלו טיפול אימונוטרפי הומאופתי (תרופה הומאופתית שהכינו מהאלרגן הספציפי שלהם הם רגישים), או אינבו ("פלסבו", שלא מכיל תרופה, משמש לבקרה) הנראה זהה.
הטיפול ניתן כמשלים לטיפול הרגיל שאותו נהגו לקבל. מדדי התוצאה היו לפי מדד (daily visual analogue scale) של עוצמת הסימפטומים.
תוצאות: ההבדל בניקוד לטובת האימונוטרפיה ההומאופתית ניכר תוך שבוע לתחילת הטיפול ונמשך 8 שבועות (P=0.003). נטיות דומות נצפו בתפקודי נשימה ובעמידות ברונכיאלית.
המאמר מסכם: "האם החזרה על התוצאות הנוטות לטובת טיפול הומאופתי היא הוכחה לפעולה שהיא מעבר לאינבו, או שמא זוהי הוכחה לנטייה של ניסויים קליניים בכלל לייצר תוצאות חיוביות שגויות?"– כשמחקרים חוזרים ומוכיחים את יעילות הטיפול ומחברי הדו"ח מנסים למצוא בכל הכוח הסבר (גם אם מטופש) שיצדיק את אמונתם (שהטיפול לא אפקטיבי) – זה פתטי… אם לא היה עצוב היינו צוחקים. 

ניסוי קליני מבוקר – השפעת תרופה הומאופתית על שיעור החלמה של סובלים משפעת, צרפת. 
Ferley et al. (1989), A controlled evaluation of a homeopathic preparation in the treatment of influenza-like syndrome.

ניסוי קליני מבוקר שנועד לבדוק את יעילות ההכנות ההומאופתיות בטיפול בסינדרום של מחלות דמויות שפעת. המחקר נערך בחבל ליון, צרפת, בזמן מגפת שפעת, והטיפול נעשה באמצעות הכנה הומאופתית סטנדרטית של חיסון נגד שפעת מסוג Oscillococcinum. החיסון הוכן מ-Anas Barbarine Hepatis and Cordis Extractum HPUS במיהול של 200C על לקטוז וסכרוז. 237 מקרים קיבלו טיפול, ו-241 הופנו לקבוצת הביקורת (באופן אקראי וכפול סמיות). המטופלים דיווחו מדי יום על טמפרטורת גופם ועל נוכחותם או העדרם של סימפטומים לבביים, שיעול, נזלת ועייפות. החלמה הוגדרה כטמפרטורה רקטלית נמוכה מ-°C37.5 וכהיעלמות מוחלטת של 5 סימפטומים מובילים.
תוצאות: שיעור המקרים שהחלימו תוך 48 שעות היה גבוה יותר בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת (17.1% לעומת 10.3%, 0.03=P). המאמר מסכם: "התוצאות אינן ניתנות להסבר בתחום הידע הקיים, אך הן קוראות לעוד ניסיונות מתוכננים ומבוקרים היטב".

ניסוי מבוקר – יעילות הטיפול ההומאופתי באנשים הסובלים ממיגרנות. 
¨Brigo and Serpelloni (1991), Homeopathic treatment of Migraines – A randomized double blind controlled study of 60 cases.

הניסוי נערך במטרה להעריך את יעילות הטיפול ההומאופתי במיגרנות. 60 אנשים הסובלים ממיגרנות טופלו באחד מ-8 תכשירים הומאופתיים אפשריים במיהול של C30 (דילול אחד ל-10-60), 4 פעמים, במרווחים של שבועיים. החולים הופרדו אקראית לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת, והערכת התוצאות נעשתה לאחר חודשיים ולאחר 4 חודשים.
תוצאות: שתי הקבוצות היו הומוגניות מבחינת אפיוניהן. בקבוצת הטיפול נצפתה ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית בתכיפות המיגרנה ובמשך ההתקף: משך המיגרנה ירד מ-19.9 ל-7 ימים בממוצע אחרי חודשיים, ול-6.7 ימים בממוצע אחרי 4 חודשים (Friedman test=31.5; P<0.00001, n=30). בקבוצת הביקורת, הירידה במשך התקף המיגרנה הייתה מ-18.6 ימים בהתחלה ל-17.5 ימים אחרי חודשיים ול-17.9 ימים אחרי 4 חודשים (non sig.). בקבוצת הטיפול, 20 אנשים חדלו להשתמש בתרופות לאחר 4 חודשים; בקבוצת הביקורת – 2 אנשים חדלו להשתמש בתרופות.
* מחקר זה ייחודו בשינוי המודל המחקרי הקלאסי של "תרופה אחת לבעיה אחת", תוך התאמת המחקר לשיטה ההומאופתית, מבלי לפגום באיכות המחקרית.

ניקוי קליני – השפעת מתן תרופה הומאופתית על שלשולים בקרב ילדים, ניקרגואה.
Jacobs et al. (1994), Treatment of acute childhood diarrhea with homeopathic medicine: A randomized clinical trial in Nicaragua.

שלשול אקוטי הוא אחד הגורמים המובילים לתמותת תינוקות בעולם. ב-1991 נערך בניקרגואה ניסוי קליני אקראי וכפול סמיות שהשווה טיפול הומאופתי עם אינבו (בנוסף לטיפול אוראלי מקובל נגד התייבשות, שניתן לשתי הקבוצות). 81 ילדים קיבלו טיפול הומאופתי שהותאם אישית לכל ילד (קלאסי) או אינבו, ונערך מעקב יומי למשך 5 ימים.
תוצאות: בקבוצת הטיפול נצפתה ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית (P<0.05) במשך זמן השלשול (מוגדר כמספר הימים שחולפים עד שמספר היציאות הלא-מוצקות ביום יורד אל מתחת ל-3, למשך יומיים לפחות) ובמספר היציאות ליום, לאחר 72 שעות מאז תחילת הטיפול. מסקנתם היא כי "טיפול הומאופתי יכול להיות שימושי לטיפול בשלשול אקוטי אצל ילדים, וכדאי לשקול המשך בדיקה של טיפול זה".

: a randomized clinical trial in Nicaragua. Pediatrics 1994; 93: 719-725.

ניקוי קליני – השפעת מתן תרופה הומאופתית על שלשולים בקרב ילדים, נפאל. 
Treatment of acute childhood diarrhoea, repeated in Nepal

מחקר שבוצע על 116 ילדים, בגילאי 6 חודשים עד 5 שנים, שסבלו משלשולים. הילדים טופלו באמצעות תרופות הומאופתיות או פלסבו. התוצאות הדגימו שיפור משמעותי יחסית לקבוצת הפלסבו.

Acute Childhood Diarrhoea- A Replication., Journal of Alternative and Complementary Medicine, 6, 2000, 131-139.

בברכת בריאות שלמה
ד"ר בועז רון