ב', גבר בן 35 נ + 2
הגיע עם תלונות של שיעולים חוזרים החל ממאי שנה שעברה, דגדוגים בגרון- 4-5 חודשים אחרונים, הפכו להיות חרחורים, צפצופים, כאב בגרון, כאב בבליעה.
סובל מסינוסיטיס כרוני, וכן בעיית ריכוז- לקרוא משפט ונעלם, דברים שנאמרים אם לא רושם נעלם.

פגישת מעקב:
האישה אומרת שיותר רגוע… הוריד את הקפה… עדיין יש התקפות…של דגדוג בגרון…
שיעול וליחה? יש פחות התקפות, הרבה פחות… היה כמעט כל יום ועכשיו? שבוע שעבר היה פעמיים…

שיחה טלפונית:
האלרגיה? האמת, יש שיפור ממש קל שבקלים… אין התקפים קשים כמו שהיה.
איפה האלרגיה מתבטאת? בשיעול עם אפצי… אבל לא בתדירות ובקצב שהיה.

פגישת מעקב שלישית:
המצב הרבה הרבה יותר טוב…
אין את הצפצופים כמעט… שיפור אדיר… גם חברים אומרים לו. היו יושבים באוטו והיה נותן רבע שעה של סימפוניה…
גם מבחינת התקררות ובריאות כללית… לא מרגיש את זה כמו שהרגיש לפני זה… נהדר מבחינתו, כל התקררות היתה הולכת לסינוסיטיס, מוגלה… עכשיו טיפה נזלת ולא מרגיש את זה, פשוט מתקדם הלאה.

בחיים? דבש, הכול טוב… יותר רגוע? אני רגוע בכללי…
התחיל לפני חודש לעשות כפיפות בטן…

פגישת מעקב רביעית:
הכול בסדר גמור.. באותו המצב… מצב טוב…
לא התקרר? מדהים… כל החיים היו לו לא פחות מ 6 התקררויות עם אנטיביוטיקה. שולח את כולם (אנשים) אלייך. ? יש הרבה תובנות… יש הרבה דברים שהוא כן… בהתייחסות שלו לילדים, לאישה…
הנחיה – גמר טיפול "דלת פתוחה".